נגוז'נקה NAGORZANKA

(אמנון עצמון)
נגוז'נקה כונתה בפי האוקראינים נהורינקה (על ההר).

 

(שושנה רוז'ה שטרמר ואבי שניבאום)
נגוז'נקה היא פרבר סמוך ל-י', הנמצא על הר דרום מערבית מהעיירה.
נגורז'נקה נמצאת באוקראינה במחוז צ'ורטקוב וכפופה מוניציפאלית לעיירה י'.

 

שתי נקודות בולטות בנגורז'נקה הן:
 

א. הטירה
הטירה הוסבה למפעל לייצור טבק אשר פעל בוודאות עד סוף מלחמת העולם השנייה.
הטירה הוקמה ב 1630 על ידי הגרף לנדסקוריינסקי בתקופת המלך הפולני יאן סובייסקי אשר נודע בכך ששחרר את וינה מעול הכיבוש התורכי.
המלך ביקר בטירה בשנת 1684.
בשנת 1817 הועברה הטירה לרשות הממשלה האוסטרית אשר יעדה אותה כמחסן לאכסון טבק. הגרף עבר למעון סמוך שנמצא בשטח מיוער.
בטירה המקורית היה אולם ריקודים ענק בעל 30 חלונות.
בשנת 1922 שנתה הממשלה הפולנית את יעוד הטירה למפעל לייצור טבק.
למשפחת הגרף לנדסקוריינסקי יש קשרי דם לפרנקיסטים אשר הונהגו על ידי היהודי יעקוב פרנק (משיח שקר).
מפעל הטבק הווה מקור פרנסה עיקרי ליהודי העיירה י'.
במפעל עבדו מאות פולנים אוקראינים ויהודי אחד בשם ראובן פישבך וולקוביץ.
במשך חודשי החורף הביאו איכרי הסביבה את עלי הטבק לבית החרושת, בתמורה שקיבלו קנו בחנויות היהודים בעיירה . כמו כן התבססה כלכלת יהודי י' על משכורות של מאות עובדי המפעל.

 

ב. תחנת הרכבת
תחנת הרכבת (הקיימת עד היום) בקו לבוב - צורטקוב - זלושציקי.
התחנה נבנתה בתקופת השלטון האוסטרי.

 

 

 

היו בעיירה 50 - 80 משפחות מתוכן כ 15 משפחות יהודיות. משפחות אלה הוו חלק אינטגרלי של הקהילה היהודית של י'.
הן השתתפו בחי הכלכלה בתי ספר ובתי כנסת של העיירה ואף חלקו את בית הקברות שנמצא בקרבת סלווקה.

 

בית החרושת לטבק
(שושנה רוז'ה שטרמר) בית החרושת לטבק הווה את מרכז פרנסת העיירה.
בבית החרושת עבד יהודי אחד בלבד - וולקוביץ פישבך (וולקוביץ היה שם משפחתה של אשתו).
הוא שרד ועלה לישראל. מסופר עליו שקנה את עולמו בעיני הכמרים כאשר הרוסים התכוונו להרוס פסל קדוש, הוא שכנעם שלא לעשות כן למען שלום בית . הכמרים פרסו חסותם עליו את תקופת המלחמה העביר בבית החרושת שאליו עבר לגור יחד עם אשתו ובניו.
לבית החרושת לטבק היה מונופול באזור. היו לו חוזים עם מגדלי הטבק.
בחורף הם היו מובילים את הטבק לבית החרושת. עם קבלת הכסף היו העובדים יורדים לעיירה וקונים את הדרוש להם. העיירה הייתה ערוכה לספק את כל צורכיהם וחכתה בצפייה דרוכה לבוא היום הזה.
(פרידה שטרנג) - בית החרושת היה מקבל את יבול הטבק מיבש אותו ואורז, את השלב הסופי עשו במקום אחר.
מאחר שהיה צורך לסמן את חלקות הטבק בשלטים מיוחדים המסמנים את סוג הטבק ושאר סימנים, נמסרה העבודה הזאת ליהודים בעיירה על ידי ראובן וולקוביץ שהיה המנהל הטכני של בית החרושת.
כ3.5 שנים שהינו בבית החרושת . אבא עבד ביום ובלילה שמר, שמא יש פשיטה של קומנדו גרמני לחיפוש יהודים. לאחר הצלת פסל המדונה שעמד בפתח בית החרושת הכומר הפולני מישלווה סיפק לאבא זהות בדויה של אדם שנפטר בכפר סמוך בשם רומן וולקוביץ ובכך הציל את חיינו ..
(אסתר אפרת , לאה חוטר ישי ) על גג בית החרושת היה מורכב שעון גדול שנראה למרחוק . לפי שעון זה היינו מכוונים את זמננו. לאבא היה שעון כיס.
בבוקר בהפסקת צהרים ובסיום העבודה הייתה נשמעת צפירה ארוכה שנשמעה למרחוק.
(אסתר ויואלה) היינו הולכות לבית החרושת אחת לשבוע ומביאות משם סיגריות לחנות המכולת שלנו . היינו מוסרות את כמות הסיגריות הנחוצה . נושא התשלום הוסדר בנפרד .

 

האחוזה
(רוז'ה שטרמר) במקום הייתה אחוזה השייכת לגוי . לה היו שטחים חקלאיים .
עם בוא הגרמנים הוחרמה האחוזה והשתכנו בה אנשי מנהלה גרמניים . במקום הוקם מחנה עבודה מצריפים מגודר ושמור .
האחוזה המשיכה בעבודות חקלאיות ויושבי מחנה העבודה הועסקו בה .
(דוד פאליק ) האחוזה הייתה שייכת להגרף לנדסקוריינסקי ובתוכה ארמון . שדות האחוזה השתרעו על פני מרחבים גדולים באזור .
להלן פרטים על משפחות נגוז'נקה כפי נאספו על ידי אבי שניבאום ואמנון עצמון המקורות הם - שיחות עם יוצאי היירה , מרשם התושבים הפולני ודפי עד של "יד ושם" .

 

ריזנברג
יוסף ריזנברג נישא לפייגה - הושמדו בשואה .
סוחר תבואה ובעל חנות מכולת . שימש כחזן בבית הכנסת בחגי ישראל .

ילדים -
ישראל ריזנברג (נולד ב 1905) נישא לאטקה ריינמן (נולדה ב 1907) ב 1932 או 1933.
נולדו להם שני ילדים - מיכאל ריזנברג ב 1934 וינטה ריזנברג ב 1936. הם עברו מסלווקה הסמוכה ליגולניצה ב 1938. כל המשפחה הושמדה ב 1943.
ישראל היה מורה לעברית בבית הספר העברי ביגולניצה. ישראל ואטקה אשתו דיברו בביתם אך ורק עברית.
מיכאל ריזנברג (1909 - 1950) עלה לארץ ישראל ב 1932 - ממקימי קיבוץ עין המפרץ, ממקימי קריית עמל , פעיל בהסתדרות ופועל בניין.
משולם ריזנברג הושמד בשואה.
לאה ריזנברג נישאה ליעקב (שם משפחה לא ידוע) מצ'ורטקוב, היו להם מספר ילדים כולם הושמדו בשואה.
אברהם הרש עצמוני (1912 - 1990) עלה לארץ ישראל ב 1934 - מורה ומנהל בית ספר עממי ביפו.
(אמנון עצמון) במרשם התושבים הפולני מוזכר אברהם הירש בראונר שנישא לרחל ריזנברג מ- Czonky בוקובינה , רומניה.
להם שני ילדים אסתר נולדה ב 1879 ויוסף נולד ב 1878. אם נכונה ההשערה כי משפחת ריזנברג נקראת על שם רחל ריזנברג, אפשר למצוא סימוכין להשערה זאת -
יוסף הגיל מתאים.
אסתר הגיל מתאים.
אברהם הירש בן יוסף כנהוג לקרוא לנכד על שם סבו.

 

 

בראונר - במרשם התושבים הפולני מוזכרת משפחת בראונר בנגוז'נקה -
חיים שמואל נפטר ב 1890 בהיותו בן 61 בן פאליק וינטה איידל.
הרש דוד שטייניג ומלצ'ה בראונר.

ילדים -
מת בלידה - נולד 1882
לייזר שמיל - נולד 1883
שיינה אטי - נולדה 1885

 

 

שמעון משה בילגרי ופייגה בראונר

ילדים -
לייזר - נולד 1888
הנצ'ה - נולדה 1890
חנה לאה - נולדה 1892
אברהם לייב - נולד 1895
בנימין הרש - נולד 1897

 

 

וולף בראונר וריסייה פישבך

ילדים -
חיים - נולד 1881
לייזר - נולד 1883
מת בלידה - 1885
הרש - נולד 1886
בדף עד מוזכר לאו בראונר נספה בשואה בן 57.

 

 

רגנבוגן
יהודה יודיל רגנבוגן (נולד ברוסיה נפטר ב 1925) נישא ליוכבד טייבר (נולדה ברוסיה) .
היה בעל מחסן עצים .
משה רגנבוגן קשתי (1919 - 1974 ) . חבר בתנועת הנוער גורדוניה . עלה לארץ ב 1935 .
עם בואו לארץ שינה את שם משפחתו לקשתי.
עבד כחקלאי ביקנעם ונוטר מתנדב. כמו כן שמש כפעיל ציבור - נציג קופ"ח .
1936 - הצטרף ל "הגנה" .
1940 - נישא לאסתר .
1942 - 1943 גויס למשטרת הישובים העבריים.
1943 - עבר לגן יבנה מזכיר לשכת העבודה .
1944 - מרכז לשכת המס למושבים ומשקים .
1948 - קצין שלישות חטיבתי
1948 - עוזר לראש אגף כוח אדם
1949 - מינהל תשלומים (מת"ש) של צה"ל
1951 - ראש מת"ש
1953 - יועץ כספי לרמט"כלים מקלף ומשה דיין .
1956 - יועץ כספי לרמט"כל וראש אגף כספים במשרד הביטחון .
1958 - סגן המנהל הכללי של משרד הביטחון לכספים ומשק.
1965 - 1970 - מנכ"ל משרד הביטחון.
1970 - 1974 - מנכ"ל צי"ם
(נתונים אלה לקוחים מתוך "קשת דרוכה ידידים מספרים על משה קשתי", מאת אריה נאור)
פינחס רגנבוגן נולד ב1921 הושמד בשואה יחד עם אימו.

 

 

חיים רגנבוגן
משפחה נוספת שגרה ביגולניצה, כנראה, אין קשר בין משפחות אלה .

 

דאואר
יצחק דאואר נישא למינצ'ה.

 

ילדים -
אסתר (אטקה) נישאה ליהודי מטרנופול בתאריך משוער ,1938 נהרגה במחנה העבודה בנגוז'נקה עם ילדה/ילדיה.
מוטל (מקס) (1906 - 1988) נפטר בניו יורק . נישא למרשה (מלכה) דולינר מיגולניצה.
חזר לארצות הברית ב 1938 . אלמנתו מארשה חיה כיום בפלורידה.
 

ילדים -
מינה חיה בפלורידה נישאה לקירפטריק שהתגייר.
רנה קסלר חיה בפאלם ביצ' .
רוזה ( 1910- 1940). מתה במרפאה בצ'ורטקוב. נישאה למנדל אוקסהורן סוחר תבואה עשיר מיגולניצה.

 

ילדים -
זיגוש נהרג בנגוז'נקה ב 1942.
מארק נפטר ב 2003 . ניצל עם אביו והיגר לקנדה עם שני בנים ובת אחת.
שלמה נפטר בשיקגו . שרת בצבא הפולני . ברח לרוסיה ומשם עלה לארץ אחרי המלחמה . יש לו ילד אחד.

 

מינה (בת מאשתו השניה של יצחק דאואר ) נישאה ללייב אוקסהורן שניהם נהרגו ביגולניצה באקציה הראשונה ב 18 באוגוסט 1942 . לייב אוקסהורן הוא אחיו של מנדל אוקסהורן (ראה רוזה) .

ילדים -
נוסיה נהרגה ב1944 בלבוב לאחר ששכן מיגולניצה בשם Yulec Roblovsky הסגירה לנאצים .

בת בשם לא ידוע שנישאה לנכט מלבוב.

 

 

הרט
שמואל אלתר הרט נישא לשרה (מוזר) ביתם של אליהו ויהודית אוקסהורן .

ילדים -
חיים נספה בשואה.
ראובן (רובין) נולד ב 1914 היה מורה לעברית בוילנה נספה בשואה.
רחל (1905 - 1990) עלתה לארץ והתחתנה עם ראובן פוהרילס התגוררה בחיפה.
רבקה נפטרה ב 1990 . לא נישאה .בשנות המלחמה התגוררה בוילנה .עלתה לארץ ב 1948.
לאה גרה בז'לושציקי נספתה בשואה.

 

 

הליצ'ר
הליצ'ר הזקן נפטר בתחילת שנות 1930 .

ילדים -
אליעזר הליצ'ר גר ביגולניצה והיה מורה בבית הספר העברי.
(אמנון עצמון) מוזכרים במרשם התושבים הפולני בנגורז'נקה וביגולניצה מספר שמות הליצ'ר נוספים ויש קשר בין משפחה זו למשפחת רגנבוגן.

 

 

שניצר
משה שניצר נפטר ב 1935 , נישא לאטי, נפטרה ב 1922 . הם היו בעלי חנות.

ילדים -
מנדל חי בסקלה נספה בשואה .
הרשל היגר לארצות הברית בראשית שנות 1920.
ישראל מאיר גר בקולומיאה נספה בשואה.
הניה עלתה לארץ ב 1939והתגוררה בקיבוץ בארי .נישאה לישראל וינשטוק מנגוז'נקה.
משה שניצר וישראל וינשטוק היו שותפים בבעלות על חנות.

 

 

רובל
נחום רובל בעל מחסן עצים .
אחד מבניו כנראה שפסל נישא לרוזה אקסלרד ביתו של משה אקסלרד .
לזוג זה היה בית קפה וחנות לממכר גלידה.
יצחק רובל נולד ב1903, נישא לרוסיה (לא ברור האם זה שמה או הלאום שלה). נספה בשואה.
(פרטים אלה נלקחו מתוך דף עד שנכתב על ידי נפתלי (טולי) שפיר, בן דוד).

 

רובל
מנדל רובל לא ידועים פרטים על משפחתו .
הועסק על ידי הגרף לנדסקורנסקי כמנהל החוה .

ילדים -
בטי נולדה ב1919.
מוזכר יצחק רובל שגר ביגולניצה בשנות 1920.
(אמנון עצמון) במרשם התושבים הפולני מוזכרים הילל רובל נולד.
ב-1875 ואסתר רובל נולדה ב ללייב ובריינה רובל.
בדפי עד נמצא אליעזר רובל נולד ב 1902 נישא לדורה לבית נחמן נולדה ב 1902 . להם שני ילדים: יוסף נולד ב 1924 ונינה ב 1932, כולם נספו בשואה.
על פי מרשם התושבים הפולני נחום רובל נישא לחנה פרל לבית הרצוג ולהם ילדים :
מנדל נולד ב 1887
סוסיא נולדה ב1889
לייב נולד ב 1891
אליעזר נולד ב1894
הרש נולד ב 1899
מכאן עולה כי מנדל רובל הוא בנו של נחום רובל.

 

 

זומרמן
מוצאו מהעיירה לשקוביץ . משערים כי פישל זומרמן בא ליגולניצה בסביבות שנות 1930 בנו ליפא היה קצב.
(אמנון עצמון) לפי דפי עד שמולאו על ידי ראובן וולקוביץ .
ליפא זומרמן נולד ב 1885 נישא ללאה נולדה ב 1887 שניהם נספו בשואה.

 

רמלר
רמלר עזריאל - אין פרטים.
(אמנון עצמון) בדפי עד מוזכרים פרלה רמלר אלמנה נולדה ב 1854.
רמלר משה בן ברל ופרלה נולד 1898 נישא לשלומא.
נספה בשואה.

ילדים -
ארטור - נספה בשואה בן 17
אמיל - נולד ב 1923 סטודנט נספה בשואה.
צבי - נולד ב 1921 מהנדס נספה בשואה.
הפרטים נמסרו בדפי עד על ידי שלומא רמלר ב 1957 בחולון.

 

 

בילגרי
בילגרי עזריאל בעל מחסן משקאות .
בילגרי שמשון מוזכר כאחד מתושבי יגולניצה . כנראה, עבד כשען .
(אמנון עצמון) בספר היבול כתבה חיבור ילדה בשם אדלה בילגרי.
(ראה משפחת ריזנברג)

 

במרשם התושבים הפולני מוזכרת משפחה בנגורז'נקה בשם -
אברהם נתן בילגרי ודורה לבית הלמן .

ילדים -
דוד - 1879
ישראל - 1881 - 1883 נפטר בן 13 חודשים
חיים שמואל - 1883
מנחם - 1885
דבורה - 1887
הינדל מרים - 1889

 

 

דינר
התגורר על צלע גבעה בין נגוזנקה לבין י'. כנראה, הייתה לו חוות פרות לחלב.

ילדים -
גיטל -1920 - 1990 שהתה ברוסיה במשך מלחמת העולם השנייה נולדה לה בת אשר התחתנה ומתה בגיל צעיר.
עלתה לארץ ונודעה בשם טובה פאקט.
(אמנון עצמון) בדף עד מוזכרת טלר טויבה לבית דינר נספתה בשואה בת 22 נישאה ל טלר יצחק בן אריה וחנה, ניספה בשואה בן 26, הייתה להם ילדה בשם בלומה, נספתה בשואה במחנה בלז'ץ בהיותה בת 3 יחד עם אימה. עדות זאת ניתנה על ידי גוסטה פקט אחותה של טויבה מרמת גן בשנת 1955.

 

 

וינשטוק
וינשטוק פישל נפטר ב 1930 מהחשובים והבולטים בקהילת י' אחד ממייסדי בית הספר העברי בעיירה .
צ'רנה יתכן שהענף של צ'רנה שייך לי', מאוחר יותר עברה לעיירה בבעלותה טברנה ניספתה בשואה ב 1941 .
 

ילדים -
קוזה - למד רפואה בוינה לא נישא , היה רופא מתנדב בזמן מלחמת האזרחים בספרד, לאחר מלחמת העולם עבד כרופא באנגליה.
בת - שמה לא ידוע התחתנה למשפחת הלר נספתה בשואה.
זוניה - התחתנה למשפחת פרידמן . נספתה בשואה.
יהודית - התחתנה למשפחת פרוינד נספתה בשואה. היה לה ילד בשם אברהם.
בילהה - אשתו השנייה של פישל.

 

ילדים -
איציק - 1891 - 1922 למדן ועיתונאי .
דוד - 1895 - 1990 שינה את שמו לגפן התגורר בנתניה והיה מועמד לראשות העיר.
אבא - נפטר ב 1950.
פנינה - נולדה בסוף שנות 1890 נישאה לצבי אונגר מורה בבית הספר העברי בעיירה. היו להם שתי בנות . כל המשפחה נספתה בשואה.
מנשה - עלה לארץ ב 1932 התמחה בפולקלור יהודי . התגורר בקיבוץ עין המפרץ.
ישראל - נישא ל הניה שניצר מנגורז'נקה.

 

ילדים -
אסתר - נולדה ב 1923 מתגוררת בקיבוץ בארי.
יואלה - נולדה ב 1925 מתגוררת בכפר מעש ליד פתח תקוה.
לאה - נולדה ב 1926 מתגוררת בקיבוץ בארי.
מרים - נולדה ב 1933 מתגוררת בכפר מעש ליד פתח תקוה.

 

הערה : נכון ל 2002 אשה בשם סאלי דרוקר עדיין מתגוררת בנגורז'נקה היא נישאה לאוקראיני .
ביתה מתגוררת בישראל. לסאלי אח בשם דוד דרוקר המתגורר בצ'ורטקוב (10 ק"מ צפונית מהעיירה ).
(אמנון עצמון) עדויות ישראל גפן שופכות אור על הכתוב לעיל .
פרוידמן רייזל זוניה לבית וינשטוק בת דוד וצרנה נולדה ב 1896
וינשטוק יוסף מנחם מנדל נולד ב 1904
וינשטוק צ'רנה בת פישל ורחל נולדה ב 1870 לערך .
הלר רחל בת דוד וצ'רנה אלמנת מורה בתיכון . נולדה 1890 היו לה שתי בנות יהודית נולדה ב 1921 רות נולדה ב 1924 .
פייגה אונגר לבית וינשטוק בת פישל ובילה נישאה לצבי אונגר. נולדה 1893 . שתי בנות רות נולדה ב 1926, פנינה נולדה ב 1929.
כל הנזכרים לעיל נספו בשואה.

 

 

מתוך האמור ניתן להסיק :
שם בעלה של צ'רנה - דוד.
ביתה צ'רנה שנישאה להלר, נקראה רחל.
אחת מהבנות הלא ידועות של פישל ובילה נקראה פייגה אונגר.
עדות נוספת שונה במקצת על שושנה רוזה פרוידמן ניתנה על ידי מרים בר עקיבא מקרית עמל (אחיינית) . נולדה ב 1893 היו לה 3 ילדים . נספתה בשואה .

 

מירשם התושבים הפולני מעלה פרטים מעניינים:

לפישל ורחל וינשטוק היו 4 ילדים
צ'רנה נולדה ב 1872
פרידה נולדה ב 1878
יהודית נולדה ב 1880
רחל וינשטוק נפטרה ב 1889

 

לפישל ולבילה וינשטוק היו 4 ילדים
איציק נולד ב 1890
פייגה ב 1893
מיכאל ב 1898 נפטר ב 1899 בן שנה ושלושה חודשים
דוד נולד ב 1901

 

לצ'רנה וינשטוק היו 5 ילדים
רחל - נולדה ב 1891
הרש - נולד ב 1893
רוזה - נולדה ב 1895
רוניה נולדה ב 1897 נפטרה ב 1898 בת שנה , תשעה חודשים, וחמישה ימים.
הודיה - נולדה ב 1901

 

ילדיה של צ'רנה נולדו בשנים דומות לילדיו של אביה פישל מאשתו בילה!

 

בנוסף מוזכר כי בשנת 1876 נישאו לייב דולינר ורייזל וינשטוק .
לייב בן 25 ורייזל בת 24 .
נולדו להם 3 ילדים:
אברהם אהרון - נולד ב 1878.
חיים - נולד ב 1880 נפטר ב 1887 בן שבע שנים ועשרה חודשים.
הודיה - נולדה ב 1887.