בית המרחץ

(דוד כוכב)
בית המרחץ שכן בקצה הדרומי של העיירה מעבר לנחל, בכל יום שישי נהרו כל יהודי העיירה לבית המרחץ. בבית המרחץ הייתה הפרדה בין גברים ונשים, היו ימים לגברים וימים לנשים יום השישי נועד לגברים. בבית המרחץ הייתה מעיין סאונה היו שופכים מים חמים על אבנים לוהטות ועם מעין מטאטא הַבַלָן היה מכה על הגוף או שהאחד היה מכה את השני.
על יד בית המרחץ היה מקור מים עם צינור משם היינו לוקחים מים לביתנו שהיה קרוב לבית המרחץ. המים היו נשפכים לחבית עץ ששמשה לאגירת המים.
ביום כביסה כל בני הבית היו מגויסים להבאת מים לצורך כך.

 

(שלמה וולקוביץ)
בית המרחץ נקרא בָיידֵר (מן המלה באט' – באדן – מרחץ) לבעל בית המרחץ קראו שמיל פרום ואשתו שייבה. בִיתו רחל אמיצי מעין המפרץ. התשלום נגבה בכניסה.
בבית המרחץ היה מקווה. בכל אירוע חשוב כגון חתונה היה נהוג ללכת למקווה.