אבני יאגולניצה
הערה : הספר נכתב במקורו ברוסית ותורגם לעברית . לא נערכה לו עריכה לשונית והוא נשאר נאמן למקור.

מתוך ספרו של יוסף פרידמן ( מירסקי ) " לי נקם ושילם ":
".. הדרכים במערב אוקראינה טובות , הן נסללו בזמן הקיסרות האוסטרו הונגרית .
בשולי הדרך יושבים פועלים ומרסקים בפטישים אבנים גדולות לחצץ .
..אין כאן ריח מחניק של אספלט , בצידי הדרך פורחות חמניות , קנבוס , .. מסביב הבתים תלויים על חבלים עלי טבק וריחם חודר לתוך המכונית.
פתאום הבחנתי בשלט "יגולניצה " .. עברתי אותו ופתאום השם הכה אותי בעורף . עצרתי את המכונית . – שוב זיכרונות – התחננה אשתי – האם תעצור כל עשרה קילומטרים ?
הצדק איתה , כך אי אפשר לטייל , אך איני יכול לעשות דבר עם עצמי .
הרי י'. היא מקום לידתה של אמי .
כאן ביליתי זמן רב אצל סבתי לאה ודודתי מלכה . העיר יפה להפליא , הרי נבנתה על ידי סבי מצד אימי ,הקבלן יוסף ואביו.
זה היה בשנות ה70-90 של המאה ה- 19 .
באותן השנים נבנו מחדש כל הערים המוכרות לי – שתיים שלש קומות , קישוטים בחזית הבניין , לא סגנון בניה של היום – בטון מזוין ...
אתם מחפשים מקום , - פנה אלי זקן בכובע קש ובמעיל ג'ינס , - הנה הוא כאן ...
הלכתי אחריו בשבילים שרק הוא הכיר , נעצר ליד אחת החורבות ..
-שרפו את העיירה באותם ימים , - אמר הזקן באדישות – וכעת אלה שברחו מכאן , מגיעים מפולין, מישראל, מאמריקה ובוכים ..
הבנתי כי אלה המגיעים , קרובים של אותם יהודים שנספו בשואה , משאירים לזקן הזה המדריך בהתנדבות במוזיאון המזוויע הזה מתנות קטנות וגם אני נתתי ..
סבתי על עקבי וחזרתי לאשתי שהמתינה לי בשולי הסבך לפתע נעצרתי , קיר דו קומתי עם קישוטים מוכרים קרא לי .
כן, זו הייתה חזית הבית של סבי – חלונות סגלגלים וכניסה בצורת קשת .
הקיר עמד כך חמישים שנה ללא קירות תמך . אכן סבא יוסף בנה היטב !
הנה חשבתי ודמעות בעיני , הכותל המערבי האישי שלי . נזכרתי בסבתי לאה, בדודתי מלכה היפיפייה הצעירה , ביתה הקטנה רוזה ובבעלה שמחה.
קשה היה להעפיל עם המכונית מהעמק , עזרו לי שני בחורים דוברי רוסית שביקשו להסיע אותם כחמישה ק"מ, עד למפעל לייצור טבק .להצביע על שביל לנגוז'נקה בקצה הדרומי של המפה .
בדרך אמרו לי – ראית את הבתים בגיא , המקומיים בנו אותם מאבני הבתים היהודים .
עד היום הטבעות על ידיהם עשויות משיני הזהב של היהודים ..
..התקרבתי למפעל הטבק הזכור לי מימי ילדותי כבניין הניצב גבוה מעל כל בתי העיירה וצופרו נשמע כמו מעולם אחר כשהעיר את החנויות הישיבות ואת כל בני המקום .
מאחורינו נשארה י' - כבר לא עיירה אלא כפר איכרים שבתיו וגגותיו עשויים לא מקש אלא מפח או ציפחה וסביב מטעי טבק וסלק . . (נכתב באמצע שנות ה- 80 – אמנון עצמון )"

( יוסף פרידמן )
סבא מצד אימא כהן יוסף ואבא כהן יוסף היו קבלני בנין ובנו בתים רבים בעיירה
הבית בו גרו היה בית בן שתי קומות . לסבתא לאה ולדודה מלכה הייתה חנות גלנטריה בבית .